פעילות חברתית
זכיתי להתגורר בבירת ישראל – עיר הקודש ירושלים.
עיר בה אוכלוסיה עם מגוון עצום של אמונות וסגנונות חיים.
החלום שלי הוא שהחיים של מגוון התרבויות בה יהיו מקור להעשרה, לתרומה ולהפריה הדדית של אלה את אלה.
דמיינו
דמיינו שכונה.
דמיינו שכונה שנעים לחיות בה.
דמיינו שכונה עם תחושת הרמוניה ברחוב, במכולת, בדואר, בבניין ובבית הכנסת.
לא, אני לא מדברת על קיבוץ, וגם לא על יישוב קהילתי. אני מדברת על שכונה בתוך עיר, ואפילו עיר גדולה וסוערת כמו ירושלים.
שכונה שהיא קהילה - בין אם מכירים זה את זו ובין אם לא – קהילה שיש בה אכפתיות, שותפות, עזרה הדדית ותחושת חיבור; שכונה שבה מצליחים לרתום את הכוחות המשותפים לצרכי בניית הקהילה; שכונה בה דתיים וחילוניים, צעירים ומבוגרים, עולים חדשים וותיקים, משפחות ויחידים, וכולם חיים זה לצד זה בשלום וברעות, גם אם יש (וטוב שיש!) מחלוקת.
נשמע כמו חלום? זה באמת חלום...
זה החלום שלי, ושל עוד כמה אנשים יקרים השותפים לחלומי, שמאמינים שהמפתח לרווחה ולשגשוג הוא במערכות היחסים שלנו – קודם כל ביחסים שלנו עם עצמנו פנימה – בקבלת מי שאנחנו על כל החלקים שבנו, באהבתנו את עצמנו קודם כל! ומתוך אהבתנו זו, גם נקבל את האחר סביבנו – בני ובנות זוגנו, ילדינו, משפחתנו, וכך הלאה למעגלים רחבים יותר, עד אפילו למי שנתפס בעינינו כ...אויבינו!
התחלתי בחלומות המשונים הללו כשלמדתי גישור לפני כעשור. עד אז אהבתי ונמשכתי מאוד לוויכוחים ולהתנצחויות, ואפילו בחרתי במקצוע המתאים ביותר לכך – עריכת דין. כשהעמקתי בלימודי הגישור ויישוב הסכסוכים, ואף התחלתי להתנסות כמגשרת במרכזי גישור בקהילה – ב"מוזאיקה" ובמרכז לגישור עירוני בעיריית ירושלים, למדתי מה היא הקשבה. גם קודם ידעתי להקשיב, או יותר נכון – חשבתי שידעתי. אבל פתאום הבנתי מה היא הקשבה אמיתית, שקטה ונטולת שיפוטים, תוך העמקה למה שמעבר למילים. נבטה בי התובנה שאם נעדיף יותר הקשבה ופחות דיבור – נגיע לחיבור...
רובד עמוק נוסף נגלה בפני כשלמדתי תקשורת מקרבת – גישה שפיתח הפסיכולוג היהודי האמריקאי ד"ר מרשאל רוזנברג ז"ל, בשמה המקורי "תקשורת לא אלימה" (NVC), שמציעה דיבור והקשבה מסוג שמגביר חיבור ומקטין אלימות. מאז שנחשפתי לשפה הזו, היא הפכה להיות המשקפיים שבה אני רואה את העולם ואת החיים – חיים שביסודם חיבור ויחסים בין אנשים. בדרך הכרתי חבר יקר, מוזיקאי תושב השכונה - דני פלשטיינר מקורי, שהגיע אף הוא לתקשורת המקרבת, רק מהצד השני של המפה (והגלובוס...) - הוא חילוני, אני דתיה. הוא פעיל שמאל, אני מגיעה מהצד הימני, ועוד ועוד. אבל גילינו שאנחנו בעצם הרבה יותר דומים מאשר שונים...
דני ואני רוצים להזמין אתכם להצטרף אלינו לחלום, ולניסיון להגשים אותו. ביחד עם תושבים נוספים מהשכונה השותפים לחלום, ובחסות מינהל קהילתי דרום, הקמנו את "פורום דיאלוג בגוננים", בשיתוף ובתמיכת המרכז העירוני לגישור ודיאלוג בקהילה. לאחר סקר שהפצנו בשכונה בנושא, ראינו שישנה היענות ליוזמות שונות בתחום הדיאלוג, ובימים אלו אנו מתחילים עם סדרת מפגשים בשכונה שעוסקת במבוא לתקשורת מקרבת, תוך התמקדות בחיי היום-יום שלנו – ביחסים עם עצמינו, משפחתנו, בעבודה ובשכונה.
יחד אנו חולמים ומייחלים שהקורס יוליד יוזמות נוספות לקידום הדיאלוג, השיח והחיבור בשכונתנו.