יפוי כוח מתמשך

עד לפני מס' שנים, כאשר אדם הפך לבלתי כשיר מבחינה משפטית (בשל מצב רפואי, ירידה בזיכרון וכדו'), היה צריך לפנות לבית המשפט, ולמנות עבורו אפוטרופוס.
אפוטרופוס הוא למעשה אדם (או מספר אנשים הפועלים יחד) הפועל/ים בשמו של אותו אדם (המכונה "חוסה") ומנהל/ים את ענייניו, בהתאם לשיקול דעתם, ובפיקוח האפוטרופוס הכללי.
בשנת 2016 נערך תיקון בחוק, אשר הכניס הסדרים משפטיים חדשים שמטרתם להקל על הסיוע והתמיכה באדם המתקשה לטפל בענייניו בעצמו,
תוך שימת דגש על זכותו של כל אדם לחיות את חייו בהתאם לבחירותיו ולרצונותיו.  

אחד מההסדרים הללו הוא "יפוי כוח מתמשך".
זהו מסמך משפטי המאפשר לאדם לתכנן את העתיד בשלב שבו הוא בעל יכולת ומסוגלות לקבל החלטות ולבצע פעולות.
ביפוי הכוח המתמשך אדם יכול לקבוע כיצד ייראו חייו בעתיד, אם יגיע למצב שבו לא יהיה מסוגל לקבל החלטות או לנהל את ענייניו בהיבטים מסוימים, ולמנות מראש אנשים שהוא סומך עליהם כמיופי כוח, אשר יפעלו בשמו ועבורו בתחומים שונים הנוגעים לחייו - בעניינים רכושיים, אישיים או רפואיים.

איך זה עובד?

אדם המבקש לערוך יפוי כוח מתמשך יכול לעשות זאת, בכפוף לתנאים מסוימים, באמצעות עו"ד אשר אין לו עניין אישי ביפוי הכוח, ואשר עבר הכשרה מיוחדת מטעם האפוטרופוס הכללי.
אדם שעורך יפוי כוח מתמשך מכונה "ממנה", והוא ממנה מיופה כוח (אחד או יותר) - אשר בו/בהם הוא נותן את אמונו המלא כי יפעל/ו בהתאם להנחיותיו ביום בו יפוי הכוח ייכנס לתוקף.
לרוב, מדובר בבני ובנות משפחה, כגון בן/בת זוג וילדים. ניתן גם למנות אדם מסוים לתפקיד מיופה הכוח מחוץ למשפחה, כגון בעל מקצוע מסוים,
בו קיימים יחסי אמון (למשל עו"ד שאינו עורך את יפוי הכוח המתמשך או רו"ח), וכן אדם קרוב אחר. על מיופי הכוח לתת את הסכמתם להתמנות כמיופי כוח,
ולחתום על כך במסמך יפוי הכוח המתמשך. ניתן גם למנות גורם מיודע, כלומר להחליט על אדם נוסף, שעל מיופה הכוח ליידע על כניסת יפוי הכוח לתוקף
וכן על פעולות והחלטות שהוא מבצע עבור הממנה.

במסגרת יפוי הכוח המתמשך אדם יכול לקבוע את כל אופן הטיפול בו, בגופו, ברכושו ובכלל ענייניו, כאשר לא יהיה מסוגל לכך.
למשל: באיזה אופן לנהל את הרכוש שלו? היכן יתגורר בהתאם למצבו? מי יחליט על איזה טיפול רפואי יקבל, ואיזה טיפול רפואי ירצה לקבל או לא לקבל?
כיצד לטפל בדירה הרשומה על שמו? וכן הלאה, כל מקרה לגופו.

בעיני, היתרון המרכזי של ההליך הזה, בנוסף להיותו מכבד ומאפשר אוטונומיה יותר מהאפוטרופוסות, הוא דאגה הן לממנה, והן למיופי הכוח:
הממנה - ניתנת לו האפשרות לתכנן ולעצב את עתידו, בהתקיימם של מצבים שונים, שבהם לא יוכל להביע את רצונו.
ביחס למיופי הכוח - "ביום פקודה", במקום "לנחש" מה ההורה שלהם היה רוצה או מעדיף - הם מקבלים מסמך המפרט את כל רצונותיו והעדפותיו, ובאופן זה מצטמצמים חילוקי הדעות.

יש לקחת בחשבון שהליך זה, שהינו למעשה תכנון מוקדם למצב עתידי אפשרי, טומן בחובו רגישות שעלולה להיווצר ביחס לבני ובנות המשפחה הנוספים,
שכן יפוי כוח מתמשך מתבסס על יחסי אמון, שלעתים קיימים, ולעתים לא, עקב נסיבות החיים. לא די להחליט "באופן יבש" את זהותם של מיופי הכוח ותפקידיהם השונים,
אלא חשוב מאוד להתייחס למרקם המשפחתי המסויים בכל מקרה ומקרה.
ככל שתהיה הסכמה ותחושת לכידות בעת עריכת יפוי הכוח המתמשך, כך יגבר הסיכוי ליישומו בבוא העת, בדרך העולה בקנה אחד עם רצון הממנה, עם פחות מתחים וחילוקי דעות.

כמי שעוסקת בגישור בתהליכי בניית הסכמות, אני מתייחסת להליך הזה כתהליך בניית הסכמות לכל דבר ועניין,
בו יש להקשיב לכל צד, לזהות את צרכי המשתתפים, ולסייע בהגעה להבנות משותפות, שיבואו לידי ביטוי במסמך יפוי הכוח המתמשך.
אני בעלת הכשרה לערוך יפוי כוח מתמשך וניסיון, ואשמח לעמוד לרשותכם, בין עם בעריכת יפוי כוח מתמשך, על כל הכרוך בו, ובין אם בהליך הגעה להסכמות בדרך לעריכת יפוי כוח מתמשך.